ערים חכמות

מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. תהליך העיור מתרחש במהירות וחלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה-ערים (Mega Cities)- ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה. ב-2017 מספר המגה-ערים עלה ל-47 (לעומת 20 ב-2010) ומספרן צפוי לעלות ככל שהשנים מתקדמות. בשונה מתחזיות ישנות יותר, ישנם כאלו הצופים כי המגה-ערים המאוכלסות ביותר יהיו באפריקה. (Ensia magazine, 2018)

  • בעת המודרנית קיימים תהליכי עיור גוברים. מגה ערים טומנות בחובן אתגרים רבים שקשורים במשאבים וניהולם. ההתייעלות הנדרשת מובילה למה שנקרא "עיר חכמה".
  • ניתן להגדיר עיר חכמה כעיר אשר דואגת לשיפור השירות לתושב, תוך התייעלות וחסכון במשאבים וצמצום פליטות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
  • הטכנולוגיה החכמה מאפשרת לחזות ולפתור בעיות באופן יזום, תוך מינוף המידע שמתקבל, לטובת קבלת החלטות מושכלות בזמן אמת.

המציאות האורבנית מציבה בפני האדם אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום ומזון, מים, אנרגיה, תעבורה, מתן שירותי תברואה, שיטור, בריאות, חינוך, שירותים סוציאליים ועוד. הנושא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת והמיושנת, ולצד זה פיתוח תשתית חדשה שתוכל לענות על צרכיה של אוכלוסיה הולכת וגדלה. התשתיות החדשות, ששמות דגש על טכנולוגיה חכמה, מקנות לערים שמיישמות אותן את הכינוי "ערים חכמות"- ערים שהתנהלותן מושכלת ונועדה לנצל את המשאבים שברשותה בצורה היעילה והחסכונית ביותר.

ההגדרה הרשמית לעיר חכמה לא קיימת עדיין, אך קיימות הגדרות והסברים שונים, הסובבים פחות או יותר את אותם נושאים עיקריים. נושא הגדרת התחום ובניית שפה משותפת בין ערים, ארגונים וחברות בתחום זה נמצא בפיתוח בינלאומי. ולמרות זאת, ניתן להגדיר עיר חכמה כעיר אשר דואגת לשיפור השירות לתושב, תוך התייעלות וחסכון במשאבים כמו מים וחשמל וצמצום פליטות גזי חממה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.

העיר החכמה היא תוצר האתגרים הרבים שמחייבים גיבוש אסטרטגיה חדשה לניהול של ערים גדולות ולהבטחת פעילות תקינה של המרחב האורבני בתחום של צריכת אנרגיה, ניהול משאבים ואיכות הסביבה. רתימת טכנולוגיה חכמה לטובת האזרח מאפשרת לרשויות שליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות, תכנון צירי תחבורה, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים חכם באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים. בין הטכנולוגיות המוצעות לחסכון במשאבים, ניתן למצוא גם מונים חכמים, שמטרתם ניטור מידע ופיקוח על השימוש העירוני במים, תוך למידה לשם התייעלות עתידית.

בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש, וערים רבות ברחבי העולם עברו תהליכי פיתוח טכנולוגיים וחדשנות אורבנית במטרה להפוך לערים חכמות. מתוך כך, נוצרו מדדים שונים לדירוג והשוואה בין ערים מסוג זה ברחבי העולם. לדוגמה, חברת שירותי החניה החכמים השבדית Easypark, פרסמה את דירוגה ל-100 הערים החכמות ברחבי העולם ל-2019. הדירוג מבוסס על 19 פרמטרים בקטגוריות הבאות: דיגיטיזציה, צמיחה עירונית, קיימות, ממשל תאגידי ועוד. תל אביב דורגה במקום ה-18 לפני ערים כמו פריז, ניו יורק, סיאול, וינה, אוסלו ורבות אחרות.

אחד השינויים המרכזיים בערים החכמות הוא מעבר להתנהלות אקטיבית וטכנולוגיה חכמה. הטכנולוגיה החכמה (בכללם מונים חכמים) מאפשרת לחזות ולפתור בעיות באופן יזום תוך מינוף המידע שמתקבל לטובת קבלת החלטות מושכלת בזמן אמת. חברות כגון IBM ,Cisco ,Microsoft, Intel ואחרות מספקות מערכות טכנולוגיות מתקדמות ומורכבות לניהול מתקדם של התחומים השונים בעיר. על מנת להוכיח את יעילות הטכנולוגיות, החברות השונות משתמשות במידע הרב הנאסף כחלק מפריסתן. לדוגמה, Intel פרסמו השנה (2018) דו"ח המראה כיצד אזרחים מרוויחים בחיי היום-יום כתוצאה מהשקעות בערים חכמות. לפי הדו"ח, אזרח החי בעיר חכמה מרוויח כ-125 שעות שנתיות אשר היו מתבזבזות אחרת על פעולות לא פרודוקטיביות (עמידה בפקקים, זמינות ומהירות אמבולנסים וכדומה).

ערים חכמות