הרכזת מהווה חלק בלתי נפרד מן המערכת של ארד שמודדת את כמות המים שצורך הלקוח. מוני המים משדרים, בצורה אלחוטית, מידע ומגוון נתונים החשובים לניהול מערך המים בתאגיד המים המקומי. האותות המשודרים נקלטים ע"י רכזות הפזורות ברחבי העיר. רכזת (דוגמת Dialog3G) כוללת אנטנה חיצונית, אשר נועדה לקלוט את האותות מהמונים. ישנן כמה תצורות של אנטנות כאשר הסוג והגודל נקבעים לצורך שיפור יכולת הקליטה בלבד. האנטנות שניתן לראות במרחב הציבורי, הן מסוג אנטנת מוט המאפשרת קליטה של 360 מעלות, ואנטנות פאנל או יאגי, המאפשרות קליטה מאזור מסוים אליו הן מכוונות. נקודהקרא עוד
בבסיס המערכת למדידת מים, ישנו מונה מים ביתי חכם, אשר מודד של כמות המים אותה צורך הלקוח. האותות המשודרים מהמונים, נקלטים ע"י רכזות הפזורות ברחבי העיר. לרוב, על מנת לקלוט את כל המונים בעיר בצורה יעילה, נדרש להוסיף ממסרים. הממסר נועד, לקלוט את המונים באזורו, ולהעביר את הנתונים אל הרכזת, הממוקמת במיקום גבוה יחסית בעיר. הממסר יוצא לשידור מספר פעמים ביום למשך מספר שניות. לקופסת הממסר מחוברת אנטנה המשמשת לקליטת האותות המשודרים מהמונים. ישנן כמה תצורות של אנטנות כאשר הסוג והגודל נקבע לצורך שיפור יכולת הקליטה בלבד. האנטנות שניתן לראותקרא עוד
בבסיס המערכת למדידת מים ישנו מונה חכם, אשר מודד את כמות המים אותה צורך הלקוח. מונה המים משדר בצורה אלחוטית מידע ומגוון נתונים החשובים לניהול מערך המים בתאגיד המקומי. מוני המים משדרים מידי חצי דקה עד מספר דקות. האות המשודר נקלט על ידי הרכזת או הממסר אשר מותקנים בשכונה/באזור, ואשר מטרתם לאסוף את הנתונים מכמות של בין עשרות למאות מונים חכמים. מספר נקודות שחשוב לציין כאשר אנו דנים בבטיחות המונים החכמים הביתיים: עוצמת השידור מונה חכם המותקן בבתי התושבים ברחבי העיר או הכפר, משדר בהספק נמוך מרמת הפטור הקבועה בחוק הקרינה הבלתי מייננת,קרא עוד
החשיפה לגלי רדיו ככלל, מוסדרת בחוק באמצעות חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו 2006. חוק זה מסדיר הקמתם של מתקני שידור בהיבטי בטיחות. החוק נחקק בשנת 2006 ונכנס לתוקף בינואר 2007. החוק נועד בעיקרו: להגן על הציבור והסביבה מפני השפעות אפשריות בחשיפה לקרינה בלתי מייננת. להסדיר הקמתם והפעלתם של מקורות קרינה (כגון מכשיר מתקן או מערכת טכנולוגית, שבמהלך הפעלתם נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בלתי מייננת). על פי החוק כדי להקים מקור קרינה או להפעילו יש לקבל היתר מראש מהמשרד להגנת הסביבה. כל היתר מוגבל לתקופה מסוימת וצריך לעמוד בתנאים מסוימים שקבע המשרד ונועדו להבטיח את בטיחות הציבור. בתוספתקרא עוד
רשויות בריאות ובטיחות מן העולם סוקרות את הידע המדעי המתפרסם במאות פרסומים ומחקרים מידי שנה, ומפרסמות חוות דעת וניירות עמדה, ביחס לבטיחות השימוש במכשור אלחוטי ככלל ובמונים חכמים בפרט. מרבית הדו"חות וניירות העמדה ביחס למונים החכמים, מתייחסים בעיקר למוני חשמל. הדבר נעוץ בשתי סיבות עיקריות. האחת, שבניגוד לישראל, התקנתם בעולם נרחבת יותר. השנייה, הימצאותם בתוך הבתים בקרבת אנשים הופכת אותם למושא לשיח ציבורי. בנוסף, חשוב לציין שעוצמות השידור של מרבית המונים בחו"ל גבוהות ממונה המים של ארד המותקן בישראל, ועומדות על בין 0.5 וואט ל-1 וואט (לעומת פחות מ-0.1 וואט מונהקרא עוד
עם התקדמות הטכנולוגיה והצורך הגובר למהפכה בדרך שבה אנו מנהלים את משאבי האנרגיה שלנו, עולות שאלות לגבי ההשפעות של הטכנולוגיה על הסביבה ככלל, ובתחום החשיפה לקרינת גלי רדיו בפרט. חשיפה לקרינת גלי רדיו (RF) גלי רדיו הם צורה של אנרגיה אלקטרומגנטית. הם נעים במרחב במהירות האור, ויכולים להיות ממקורות טבעיים או מעשה ידי אדם. בגלי רדיו נעשה שימוש למגוון של יישומים, אבל אחד החשובים שבהם הוא לטובת התקשורת. מידי יום אנשים עושים שימוש ומחזיקים ברשותם מכשירים אלחוטיים רבים המשדרים גלי רדיו, דוגמת מכשירי סלולר, טלפונים אלחוטיים, אזעקות אלחוטיות לבית ולרכב, ראוטר,קרא עוד
מים, המהווים כ-71% מהרכב כדור-הארץ, הם המקור החיוני ביותר לקיומם של חיים על פני הכדור שלנו. בהיותם מרכיב כה מרכזי, אין זה מפתיע שהם אחד משלושת עמודי התווך שעל גביהם נשענת האנושות: כלכלה, חברה וסביבה. אם כך, מובן שמדובר במקור שהשמירה עליו חיונית להמשך החיים שלנו על כדור הארץ, ובנוסף שהיעדרו עלול להביא לנזקים חמורים. כבר היום מדובר על נזקים בתחומי התעשייה, המזון, השתייה, ואף נזקים חמורים יותר כדוגמת מלחמות אזוריות כתוצאה ממאבקי מים והגירות המוניות. במקרים רבים, טכנולוגיה טובה יכולה לייצר השפעות חיוביות על הסביבה דוגמת: הפחתת פליטת גזיקרא עוד
מיקומה של ישראל באזור סף מדברי, הגידול באוכלוסייה לצד התחממות האקלים העולמי, הובילו את מדינת ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, לפעול למציאת פתרונות לחסכון וניהול יעיל של צריכת המים. בשני העשורים האחרונים עבר משק המים הישראלי מהפך תשתיתי ומבני, שכלל הקמת תאגידי מים וביוב, במטרה לשפר ולתחזק את משק המים העירוני בצורה נאותה. כמו כן הוקמו בישראל מתקני התפלה מהגדולים בעולם, אשר הפעלתם מחייבת התאמות משמעותיות במערכות אספקת המים, הכנסת טכנולוגיות למדידה וניהול צריכת ואספקת המים דרך מונים חכמים ועוד. שינויים אלו ואחרים מאפשרים אספקת מים סדירה באיכות גבוהה למגזר הפרטיקרא עוד
המחסור העולמי במים, כמו גם הגידול באוכלוסייה, הופכים את ניהול רשתות המים לנושא מורכב. רשת מים חכמה היא פתרון רב-מערכתי, שנועד לתת מענה לצרכים השונים של משק המים כמו הובלה ושינוע של מים, איתור מהיר של נזילות, ניטור איכות המים, איסוף נתוני שימוש לצורך חיוב וכן ניהול וניתוח המידע בתחום. רשת מים חכמה היא למעשה מערכת של רכיבים שונים מבוססי DATA (מידע), המסייעים לנהל את תשתיות המים באופן מיטבי. הרשת מקשרת בין כלל הרכיבים – צינורות, משאבות, שסתומים ומאגרי מים – עד לבית הצרכן, ומאפשרת שליטה הדוקה יותר במשאב המים,קרא עוד
מים הם משאב יקר ערך שמצוי במחסור, ומחולק בעולם בצורה בלתי מאוזנת. למרות שכ-70% מן העולם מכוסה במים, רק 2.5% מתוכם הם מים מתוקים, ומרביתם אינם זמינים לנו. כמות המים בעולם לא משתנה, אולם אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מסחרר, ויחד איתה גוברת התחרות על מים נקיים. בנוסף, אזורים רבים בעולם, בעיקר במדינות מתפתחות, מתמודדים עם בצורת ועם זיהומים במים, שאינם מאפשרים את השימוש בהם. הגידול באוכלוסייה, יחד עם העלייה ברמת החיים של חלק גדול ממנה, גורם לעלייה בצריכת האנרגיה ובצריכת המים. לפי הערכת האו"ם, במאה השנים האחרונות גדל השימוש במיםקרא עוד
