כאשר שומעים על "בעיית המים בעולם", רבים חושבים באופן מיידי על בעיית המחסור במים. אנו חושבים על בצורות, נהרות מתייבשים, שימוש יתר במים ואנשים שאינם טורחים לחסוך. אך זוהי אינה הבעיה היחידה שעלינו להתייחס אליה, שכן נראה שגם מקורות המים שיש לנו נהיים מזוהמים יותר מיום ליום. ל2.2 מילארד אנשים ברחבי העולם אין גישה כיום למים נקיים, ובעיה זו רק הולכת ומחריפה.
דוח של הבנק העולמי משנת 2019 מדגיש את חשיבות איכות המים להמשך חיי קהילה תקינים. למשל, כמות חנקן גדולה במים, עלולה לפגוע בבריאות אנשים. בנוסף, מים בעלי ריכוז מלחים גבוה יותר, עלולים לפגוע בחקלאות ובתוצריה. לא מפתיע גם לגלות שישנו מתאם בין עלייה בשיעור המים מזוהמים לבין יכולת כלכלית חלשה יותר.
הדוח מציין כי בעיית זיהום המים הינה בעיה רוחבית הפוגעת בכל המדינות בעולם, מהעשירות ועד העניות ביותר. בעיה זו אף החריפה עם השנים עקב מס' גורמים הקשורים לגידול האוכלוסייה וכן ההתפתחות האנושית. הצמיחה בהיקף החקלאות, השימושים השונים באדמה, שינויי האקלים והמהפכה הטכנולוגית והתעשייתית- הם מהגורמים העיקריים המשפיעים על איכות המים לרעה.
לכן אין זה מפתיע שישנה עליה ביוזמות למציאת דרכים יצירתיות למדידת איכות המים ובעיקר לטיהורם. בעוד שקיימים אמצעים טכנולוגיים משוכללים רבים להתמודדות עם הבעיה, מעניין לראות שגם לטבע עצמו יש פתרונות משלו לסוגיה זו. מתברר שקיימות בקטריות שונות, צמחים ואף בעלי חיים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם בעיית זיהום המים.
מחקר הנערך בימים אלו ע"י אגודה צרפתית בשם Tara Ocean Foundation, המתמקדת בטיפול באוקיינוסים, עושה שימוש בצדפות כדי לאמוד את מצבם של נהר התמזה, האלבה והסיין. הצדפות מונחות במלכודות דגים, ומונחות במים למשך חודש. לאחר מכן, החוקרים מנתחים את הצדפות כדי לבחון מהי כמות הכימיקלים הנמצאים ברקמות שלהם.
הצדפות משמשות כמעיין "שואב אבק". כשהן מכניסות לגופן חומרים מזינים, הן גם מכניסות פנימה מיקרו-פלסטים, חומרי הדברה ומזהמים נוספים. כבר שנים שהשימוש בצדפות אלו הוא בתור מדד לכמות המזהמים בגופי מים שונים. הצדפות משמשות כפילטרים מצויינים, ומסוגלות לסנן עד 25 ליטרים של מים ביום. הן אמנם אינן מסוגלות להכניס בגופן את כל סוגי המזהמים, שכן ישנם סוגי מיקרו-פלסטים שבהם הן לא יכולות לטפל, אך הן יכולות לסנן את רוב המזהמים האחרים.
זוהי רק אחת מהדרכים של הטבע לעזור בניקוי המים המזוהמים, וברחבי העולם מתחילים לגלות את הפוטנציאל הגלום בכך. חוקרים בשוודיה, מצאו סוג טחב מסויים אשר מנקה באופן טבעי ארסן ממים. דוגמא נוספת היא של מהנדסים בארה"ב, אשר הצליחו לעצב מבקטריה ממברנה המסוגלת לטהר מים מבקטריות אחרות.
אכן, לטבע יש דרכים מדהימות לנקות ולטפל בנזקים אותם בני האדם גרמו במהלך השנים, אך זה כנראה לא יספיק. בדוח הבנק העולמי מציינים את הצורך במודעות לגודל הבעיה, בניסיון למנוע את הנזק מאשר לתקן אותו בדיעבד, וכן בהשקעה בטיפול במים המזוהמים במקרים בהם לא ניתן למנוע את היווצרותם. עלינו לזכור, חשוב מאד לחסוך במים, אך אם אלו לא יהיו ראויים לשתייה זה לא יעזור בהרבה.
