חודש שעבר הושק במרכז הבינתחומי הרצליה המדד לערים חכמות ומקיימות. המדד, הראשון מסוגו בישראל – ומהראשונים בעולם – מחבר מטרות ומדדים של אסטרטגיה וקיימות עירונית לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. המדד סוקר את הערים והרשויות המובילות בישראל במספר נושאים מרכזיים, וביניהם תשתיות ושירותים שיתופיים ומבוססי קהילה, ניהול תכנון ושותפות מבוססי ידע, הערכות לשינוי אקלים ובניית חוסן עירוני, שקיפות בהנגשת מידע ושירותים לאזרחים.
המדד כולל בחינה של 41 אינדיקטורים העוקבים אחר תהליכי החשיבה, התכנון והביצוע של פעולות ותהליכים עירוניים חכמים, בארבעה צירים מרכזיים:
- תפישת עבודה אסטרטגית לקידום עיר חכמה, חסונה ומקיימת;
- אימוץ כלי תכנון ומשילות מבוססי מידע;
- שילוב ניהול וייצור משאבים ושירותים מבוססי קהילה;
- גיוס חדשנות כמענה לאתגרי המקום.
גם חלוקת הנקודות, המוצגת להלן, התחלקה לארבע קטגוריות:
דירוג הערים מוצג בטבלה מצד שמאל, כשתוצאות מלאות ניתן לראות באתר.
התוצאות חולקו לחמש רמות של ביצוע, אסטרטגיה ואיכות: דירוג A+ (ציון מעל 95); דירוג A (בין 85 ל-94); דירוג B+ (בין 75 ל-84) ; דירוג B (בין 65 ל-74); דירוגC (מתחת ל-64).
כחלק מהפרק השלישי, שולבו גם מדדים לבחינת ניהול סגמנט המים. טכנולוגיות חדשות דוגמת מוני מים חכמים, חיישני לחץ אלחוטיים, תחנות לניטור איכות מים בזמן אמת ועוד, המסייעות לעיר לנהל בצורה יעילה יותר את אספקת המים לתושבים, כמו גם לוודא את איכותם וזמינותם. אבל כפי שציינו כותבי הדו"ח לא מספיק להתקין מערכות חכמות ולייצר הררי נתונים. ישנה חשיבות לשימוש בתוכנות אנליטיקה לניתוח מידע כדי ליצור תובנות ונקיטת פעולות פעולות אופרטיביות שיובילו לחסכון במים ובכסף וישמרו על הסביבה בה אנו חיים.
